עבודה בחו"ל

לא כל הקשישים הם כאלה שקיבלו פיצויים מגרמניה או זכו בהכנסות ממקורות אחרים. אלה חיים בבתי אבות יוקרתיים או בדיור מוגן, האתר הטוב ביותר של עבודה בארה"ב מבלים בחוגים מבוקר עד ערב וזוכים לעדנה לעת זקנה. אני עצמי "זכיתי" להיחשף לתהליך המשפיל של הזדקנות בישראל רק בשנים האחרונות. סבא וסבתא שלי מצד אמי וגם מצד אבי נספו בשואה. כאשר אבא של בעלי הגיע לגיל מבוגר וחלה, הוא אושפז בבית אבות סיעודי, הרי הכל קשור אל עבודה בחו"ל האם היא טובה. כשביקרתי אותו וראיתי איך מטפלים באנשים קשישים כמותו - הזדעזעתי. ומי שהיה במצב דומה - מכיר את התופעה ויכול להבין בדיוק למה אני מתכוונת. מי דואג לקשישים שנמצאים במצב סיעודי כשהם לבד? בלילה, בחושך, ברגעי צלילות, אותם קשישים בוודאי נזכרים בימי נעוריהם, כאשר זה מגיע למצב עבודה בחו"ל מסודרת, כאשר היו צעירים ויפים, אהבו, נישאו, הביאו ילדים לעולם והתאמצו לגדלם לתרבות טובה. הם עבדו קשה וחלקם בנו את הארץ... מה הם מרגישים כשהם לבד בלילה ואין מי שיכסה אותם כשקר להם, אין מי שיאמר מילת עידוד, אין מי שיקשיב הרי אני רוצה עבודה בארה"ב והוא בכלל רוצה במקום אחר?

כך הם גומרים  עבודה בחו"ל - את חייהם בעליבות ובבדידות. מדינה שלא יודעת לכבד את זקניה היא מדינה לא תרבותית ולא נאורה. הקשישים לא צריכים להיות תלויים בחסדי משפחותיהם וגם לא בחסדים של אנשים זרים. תנו להם קצבה שתאפשר קיום מכובד עד ליום האחרון. הגיע הזמן שהמנהיגים שלנו עבודה בחו"ל עם הטבות, אלה שאנחנו במו ידינו נתנו להם את הכוח ושהנם היום בעלי היכולת להחליט - ישנו את המדיניות על ידי חוקים הוגנים. גם הם יהיו יום אחד זקנים שרוצים עבודה בארה"ב .